וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרוֹת וֲנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵיכֶם וְנוֹשַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם. וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם
“ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם” [פרשת נשא פרק ו פסוק כ”ז] “במקדש אומר את השם ככתבו ובמדינה בכינויו” (סוטה דף לז:)
וַיְדַבֵּ֨ר יְקֹוָ֧ק אֶל־מֹשֶׁ֛ה בְּמִדְבַּ֥ר סִינַ֖י בְּאֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד בְּאֶחָד֩ לַחֹ֨דֶשׁ הַשֵּׁנִ֜י בַּשָּׁנָ֣ה הַשֵּׁנִ֗ית לְצֵאתָ֛ם מֵאֶ֥רֶץ מִצְרַ֖יִם לֵאמֹֽר: שְׂא֗וּ אֶת־רֹאשׁ֙ כָּל־עֲדַ֣ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֔ל לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמ֔וֹת
‘אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו’ [ויקרא כו:ג-ד] לפי פשט הפסוק, השכר
“דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה’ “. [פרשת בהר ויקרא פרק כה:ב]
בפרשיית המועדות שבפרשת אמור, מצווה אותנו התורה על קורבן שתי הלחם הקרב בחג השבועות. כך כתוב בתורה (ויקרא כג יז): “ממושבותיכם תביאו לחם תנופה, שתים
“וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו”. [ויקרא יט,כג] אומרת הגמרא (ברכות לו:):”היה רבי מאיר אומר: ממשמע שנאמר וערלתם
כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם-בָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ; וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ-כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה, לֹא תַעֲשׂוּ, וּבְחֻקֹּתֵיהֶם, לֹא תֵלֵכוּ… ה. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-חֻקֹּתַי וְאֶת-מִשְׁפָּטַי, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם
מצוות הפסח נצטווינו לפני מכת בכורות, עוד בזמן שעם ישראל היה במצרים (שמות יב, יד): “וְהָיָה הַיּוֹם הַזֶּה לָכֶם לְזִכָּרוֹן, וְחַגֹּתֶם אֹתוֹ חַג לה’ לְדֹרֹתֵיכֶם,
“כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם”. [ויקרא יד,לד] חז”ל (נגעים יב,ד) מדייקים מכאן: “ארץ אחוזתכם
