“כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם”.
[ויקרא יד,לד]
חז”ל (נגעים יב,ד) מדייקים מכאן: “ארץ אחוזתכם מטמא בנגעים ואין חוצה לארץ מטמאת בנגעים”.
עולה כאן שאלה, מדוע דווקא בארץ ישראל קיים דין נגעי בתים?
התשובה היא משום שבארץ ישראל יש מטמוניות בקירות הבתים.
נוכל לענות על שאלה זו, על פי מה שכתב רש”י (ויקרא יד, לד) על המילים “ונתתי נגע צרעת”: “בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם (ת”כ פרשתא ה:ד) לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר וע”י הנגע נותץ הבית ומוצאן (ויקרא רבה יז:ו)”.
כלומר, על מנת שימצאו בני ישראל את מה שהטמינו האמוריים, נתן הקב”ה נגעים בבתי האמוריים וציווה לנתוץ בית שיש בו נגעים. בכך נוכל להבין מדוע דווקא בארץ ישראל קיים דין נגעי בתים, כיוון שמטרת הדין הזה הוא שבני ישראל ימצאו מטמוניות, והמטמוניות הללו הוטמנו רק בארץ ישראל.
גילוי הטוב הגנוז בתוך הרע
נתבונן ונעמיק עוד במשמעות הענין הזה. אנו פוגשים כאן מצב המורכב משני פנים, פן חצוני ופן פנימי. הפן החצוני הוא נגעים, הפן הפנימי הוא מטמוניות. המטרה היא למצוא את המטמוניות, אבל מגיעים לכך ע”י הנגעים.
כאן מתעוררת לנו שאלה, מה אנו יכולים ללמוד מכך שסידר הקב”ה שהמטמוניות ימצאו ע”י נגעים ולא בדרך יותר נעימה.
נראה שענין זה בא ללמדנו שתפקידנו בעולם הזה הוא לגלות את הטוב הגנוז בתוך הרע. כאשר אנו נפגשים עם ענין שנראה לנו רע למראה העין החצונית, אין לנו להבהל מכך, אלא עלינו לחפש ולגלות את הטוב הגנוז בתוך אותו ענין.
כוחה של ארץ ישראל
הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ”ל (שיחות הרצי”ה, במדבר עמ’ 196-199) מלמד אותנו בשיחותיו שהתפקיד המוטל עלינו לגלות את הטוב הגנוז בתוך הרע קיים במיוחד בארץ ישראל. הוא מוסיף ומבאר שלכן ארץ ישראל השתבחה בכך שהיא ארץ זבת חלב ודבש. מהי המעלה המיוחדת בחלב ודבש?
הסביר הרצי”ה זצ”ל ע”פ דברי הגמרא (בכורות ו: ז:) שחלב ודבש הם דברים טהורים היוצאים מתוך דברים טמאים, ולכן נשתבחה בהם ארץ ישראל, כי לארץ ישראל יש כח להפוך דבר טמא לטהור.
ומכאן נלמד, שבארץ ישראל יש לנו כח לא להירתע מהמראה החיצוני הטמא והקשה, ואנו יכולים להביט אל פנימיותם הטהורה והטובה של הדברים ולהפוך את הרע לטוב.
דוגמא לזה, אנו יכולים לראות בבנין הארץ. בתקופה שלפני הקמת המדינה, עלו יהודים רבים לארץ על מנת להפריח את שממותיה. בארץ היו מקומות רבים שהיו מלאים ביצות ואותם יהודים התאמצו וייבשו את הביצות ובנו שם יישובים. אם הם היו מביטים על הארץ רק בראיה חצונית, הם לא היו מייבשים את הביצות. הם הביטו על הארץ בראיה פנימית, הם האמינו שבפנימיות הארץ גנוז כח גדול של בריאות וצמיחה ומתוך כך הם התאמצו והפכו את הארץ לארץ פורחת בעזרת השם.
דבר זה הוא יסוד גדול לחייו של עם ישראל ולחייו של כל אחד ואחד, להביט על הפנימיות של כל הענינים והמאורעות בהם אנו נפגשים ולגלות את הטוב הגנוז בהם. יהי רצון שנזכה לזה.
סיכום
למדנו על דין נגעי בתים הקיים רק בארץ ישראל. למדנו שהוא קיים רק בארץ ישראל, כיוון שבארץ ישראל יש מטמוניות שהטמינו האמוריים וכדי להגיע אליהם צריך לנתוץ את הבתים.
למדנו מזה שיש לעם ישראל תפקיד להביט על הכל במבט פנימי ועל ידי זה לגלות את הטוב הגנוז בתוך הרע ולהפוך את הרע לטוב. למדנו שזהו כוחה המיוחד של ארץ ישראל. ראינו דוגמא לזה במעשיהם של העולים לארץ אשר ייבשו את הביצות. יהי רצון שנזכה ללכת בדרך הזאת.