”ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים”…”כסף” – אלו צדיקים.. ”חומר שעורים ולתך שעורים” – אלו מ”ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם. ואיני יודע אם שלשים כאן וט”ו בארץ ישראל ואם שלשים בארץ ישראל וט”ו כאן, כשהוא אומר: ”ואקחה שלשים כסף ואשליך אותו בית ה’ אל היוצר”- הוי אומר שלשים בארץ ישראל וט”ו כאן; אמר אביי: ורובייהו משתכחי בבי כנישתא דתותי אפתא.
(חולין דף צב.)
הגמרא במסכת חולין דורשת את הפסוק מהושע(ג’,ב’) ולומדת ממנו שתמיד מתקיימים בעולם לפחות ארבעים וחמישה(מ”ה) צדיקים, מהם העולם מתקיים[1]. ”חמר שעורים” היא אמת מידה של שלושים סאה, ו”לתך שעורים” הם כחמישה עשר סאין, ובסך הכל ארבעים וחמשה צדיקים המחולקים לשתי קבוצות כפסוק, של חמש עשרה ושלושים. הגמרא מבינה ששתי הקבוצות הללו מתחלקות לעניין מקומם: חלקם בארץ ישראל וחלקם בבבל, אולם לא ברור היכן נמצאת כל קבוצה. על כך היא מביאה את הפסוק מזכריה (י”א,י”ג) ”ואקחה שלשים כסף ואשליך אותו בית ה’ אל היוצר”. בפסוק מתבאר כי ”שלשים כסף” שהם משל לשלושים הצדיקים מושלכים אל בית ה’-בית המקדש, ומכך אנו לומדים כי שלושים הצדיקים הם אלו הנמצאים בארץ ישראל, ואילו בחוץ לארץ יש חמישה עשר בלבד.
על כך אומר אביי: אותם הצדיקים שבארץ ישראל- נמצאים בחלק האחורי של בית הכנסת. מסביר הבן יהוידע(בביאור על הגמרא כאן) כי הגמרא באה ללמד אותנו שלא נחשוב ששלושים הצדיקים שבזכותם מתקיים העולם הם אנשים מפורסמים, אלא ההפך: מרביתם אינם ידועים כלל, והרוצה למצוא אותם צריך לחפש בחלק האחורי של בית הכנסת, איפה שיושבים האנשים הפשוטים, ולא ב”מזרח”, בחלק בו יושבים האנשים המכובדים.
יש לשאול על הגמרא מספר שאלות:
-
מה מסמל המספר ארבעים וחמש, שדווקא הוא מייצג את מספר הצדיקים הכולל?
-
מדוע החלוקה בין הצדיקים היא שלושים וחמש עשרה, ומדוע רובם נמצא דווקא בארץ ישראל?
חמש עשרה: מעלה עליונה
המספר ארבעים וחמש מורכב למעשה מחמש עשרה שלוש פעמים. מדוע דווקא חמש עשרה?
מסביר המהר”ל(חידושי אגדות חולין, צב.) כי המספר חמש עשרה מסמל מעלה עליונה. לכן גם נגאלו ישראל בט”ו לחודש, שאז נמצא הירח בשיא מעלתו ואורו מלא על הכל, וכיוון שיצאו ישראל ממצרים כדי שתהיה מעלתם על הכל, יצאו בחמש עשרה לחודש. כמו כן, במקדש היו ט”ו מדרגות שעלו מן העזרה לשער ניקנור. וכן ישנו שם י”ה, שעולה בגימטריה חמש עשרה. כל אלו מצביעים על כך שהמספר ט”ו מייצג מעלה עליונה.
שלוש: דרך היושר
ומדוע דוווקא שלוש פעמים? כותב המהר”ל(שם):
”כי ישראל הם עם תליתאי, ולכך צריך ג’ פעמים ט”ו ”
מה הכוונה ”עם תליתאי”(תלתא-שלוש)? המהר”ל ככל הנראה מתכוון לגמרא במסכת שבת(פח.) שאומרת ”ברוך רחמנא שנתן תורה משולשת(תורה נביאים וכתובים)לעם משולש(כהנים לויים וישראל) על ידי שלישי(משה- שלישי לבטן) ביום השלישי(לפרישה) בחודש השלישי(סיוון).”
המהר”ל(תפארת ישראל, פרק י”א) מסביר על הגמרא כי המספר שלוש מייצג את דרך היושר, דרך האמצע, שלאחר שיש צד ימין וצד שמאל מתקיים בניהם צד שלישי שהוא הדרך הישרה והממוצעת בניהם, שמצייגת את השלמות. לכן גם הספרה שלוש מייצגת שלמות ויושר.
אם כך סכום הצדיקים המגיע למ”ה מסמל שלמות עליונה של ג’ פעמים ט”ו. מובן גם כן שכאשר נפרק את המספר מ”ה לקבוצות של ט”ו, נקבל מספר אי זוגי. אולם מדוע דווקא בארץ ישראל שלושים ובחוץ לארץ ט”ו?
חשיבות הצדיקים בארץ ישראל
מסביר רבי אברהם אזולאי בספרו ”חסד לאברהם” (מעין שלישי,נהר כ”ה) כי ארץ ישראל היא לב העולם- לב שבארצות. כשם שהלב הוא מקור החיים לגוף כולו ומזרים דם וחיות לכל איברי הגוף, כך גם ארץ ישראל היא מקור החיים לעולם כולו. אומנם, כדי שהלב יעבוד בצורה טובה עליו להיות בריא. וכך גם בהיות ארץ ישראל בריאה בצדיקים היושבים בה תתפשט הבריאות מהם לכל יושבי העולם כולו. בריאות הלב, הארץ, על פי דבריו, היא על ידי הצדיקים, שממשיכים את השפע לארץ מלמעלה למטה,ומשם אל העולם כולו.[2]
על פי דבריו מתבאר חשיבות קיומם והימצאותם של הצדיקים בארץ ישראל, שרק בכוחם ניתן להמשיך את השפע מהכוח אל הפועל. כאשר רוב הצדיקים נמצאים דווקא בארץ ישראל הם מסוגלים להמשיך את השפע הזה גם אל תוך הארץ, ומשם אל חוץ לארץ.
סימן יפה לעולם: צדיקים בארץ ישראל
הירושלמי במסכת עבודה זרה(פרק ב’ הלכה א’) מציג גרסה דומה לגמרא שלנו, אולם עם מספר הבדלים:
”וישקלו את שכרי שלשים כסף” …אילו שלשים צדיקים שאין העולם חסר מהן, דאמר רב נחמן בשם רבי מנא אין העולם יכול להיות פחות משלשים צדיקים כאבינו אברהם, ומה טעם? ”ואברהם היה יהיה” יהי”ה מנין שלשים. פעמים שרובן בבבל ומיעוטן בארץ ישראל, פעמים שרובן בארץ ישראל ומיעוטן בבבל. וסימן יפה לעולם בשעה שרובן בארץ.”
בעוד הגמרא אצלנו מדברת על מ”ה צדיקים, הירושלמי מדבר על ל’. בפשטות, ניתן לתרץ שהירושלמי מדבר על מדרגת צדיקים אחרת: בעוד הבבלי מדבר על צדיקים שהעולם מתקיים מהם, הירושלמי מדבר על מדריגת צדיקים כאברהם אבינו. לכן גם הלימוד של כל אחד מהתלמודים נעשה מפסוק שונה. בנוסף לכך, הירושלמי אומר כי אין מספר קבוע של צדיקים בארץ או בחו”ל. אולם הוא מדגיש כי סימן יפה לעולם כשרוב הצדיקים הללו נמצאים בארץ ישראל. מדוע? כותב שם הפני משה:
”מפני שעיני ה’ תמיד בה וכשרובן בארץ מתרצה השם יתברך והן מגינים על כל העולם כולו”.
דברי הפני משה עולים בקנה אחד עם דברי החסד לאברהם: המצאותם של הצדיקים בארץ ישראל דווקא, משפיעה אור וחיים על כל העולם כולו.
לחלופין, ניתן לומר שהצדיקים עליהם מדבר הירושלמי הם אותם הצדיקים עליהם מדבר הבבלי. אולם מהי הסיבה להבדל בין השיטות בסכום המספרים?
נזכר בדבריו של אביי בסוף הגמרא בחולין: הצדיקים בארץ ישראל הם נסתרים, ולכן הם נמצאים בחלק האחורי של בית הכנסת. ייתכן והדרשן בירושלמי מנסה ”לכסות” ולהסתיר על קיומם של הצדיקים הנסתרים האלו בארץ ישראל, ולכן הוא מראש לא מדבר עליהם ומכריז כי קיימים ל’ צדיקים בלבד, המתחלקים בין ארץ ישראל לבבל. זוהי התוספת המשמעותית של דברי אביי לביאור הגמרא שלנו.
ראינו את דברי הגמרא בחולין כי תמיד יש בעולם מ”ה צדיקים, מתוכם ל’ בארץ ישראל וט”ו בחוץ לארץ. על כך ראינו את דברי המהר”ל, המסביר כי המספר מ”ה מורכב מג’ פעמים ט”ו, מספרים ששניהם מייצגים שלמות עליונה. על גבי זה הזכרנו את דברי החסד לאברהם, כי ארץ ישראל משפיעה לכל הארצות על ידי עבודת הצדיקים בה. כאנלוגיה, ניתן לומר שהצדיקים הם הפועלים המשקים את כל העולם כולו ממי המעיין, ארץ ישראל. לבסוף ראינו את דברי הירושלמי כי סימן יפה לעולם בשעה שרוב הצדיקים נמצאים בארץ ישראל, ואף ניסינו להסביר את המחלוקת המספרית שבין הבבלי לירושלמי באמצעות דברי אביי, כי בארץ ישראל הצדיקים הינם נסתרים, ולכן הדרשן בירושלמי הסתיר את קיומם.
ב”ה, אנו עדים בימינו למציאות אלוהית מיוחדת. מאז קום המדינה וחזרת העם היהודי לארצו, העולם כולו נמצא בשפע כלכלי שכמוהו טרם היה. מלחמות עדיין מתרחשות ברחבי העולם מדי יום ביומו ועדיין ישנם מדינות מוכות עוני, אולם העולם נמצא במצב מאוזן יותר. אוכלוסיית העולם כולו קפצה פי שלוש(!) במשך שבעים שנות קיום המדינה. מערכות הבריאות המשוכללות מקנות לאנשים אריכות ימים שהייתה בגדר חלום עד לפני מאה שנה, והחיים עצמם נעשו נוחים עד כדי כך שכל אזרח פשוט חי ברמת חיים גבוהה מזו שזכו לה מלכים עד לפני כמה מאות שנים. אכן, צדיקים רבים, ידועים יותר ופחות, נמצאים בארץ ישראל. וסימן יפה הוא לעולם.
—————–
[1] אין לבלבל בין הגמרא שלנו לגמרא במסכת סוכה מה:, שם אומר אביי כי אין העולם פוחת מל”ו צדיקים המקבלים את השכינה בכל יום: אצלנו מדובר על צדיקים שהעולם מתקיים עליהם, ולכאורה זו מדרגה שונה מל”ו הצדיקים שמקבלים את פני השכינה.
[2] ”דע כי כאשר הצדיק בהיותו בחיים חיותו בארץ ישראל, יגיע ממנו תועלת לעולם יותר ממה שמגיע לעולם בהיותו בחוץ לארץ… והענין כי ארץ ישראל הוא לב העולם, וכמו שהלב הוא מקור החיים יתחלק ויתפשט החיות לכל אברי הגוף, כן בהיות ארץ ישראל בריאה בצדיקים היושבים בה, יתפשט הבריאות לכל יושבי העולם בכללות, כי בריאות ארץ ישראל היא בצדיקים שהם ממשיכים לה השפע והחיות מלמעלה, והנה אין דרך להתפשט השפע לכל העולם כי אם מארץ ישראל לא זולת… והנה בהיות רובם בארץ ישראל הנה ימשיכו שפע רב טהור ונקי, ומיעוטם שבחו”ל יוכלו להמשיך לחו”ל מה שכבר נמשך וירד בארץ ישראל”