“הערבה” מוזכרת בחומש ארבע פעמים, פעמיים בפרשת דברים [ב:ח;ג:י”ז] ועוד פעמיים בפרשת ואתחנן [ד:מ”ט, מוזכרת פעמיים].
במונחים מודרניים, הגדרת גבולות הערבה היא מדרום ים המלח (“ים הערבה” בפסוק שלנו) ועד מפרץ אילת.
אך, ברור שהערבה המקראית רחבה הרבה יותר, ומתחיה מהקצה הדרומי של הכנרת.כמובן, הפסוקים עוסקים בערבה של עבר הירדן, ארץ ישראל המזרחית. אך, גם בערבה המערבית ישנם אתרים בעלי משמעות.
קומראן, אתר ארכיאולוגי בו נחשפו שרידי יישוב של כת מדבר יהודה ובמערות שבסביבתו נמצאו מגילות מדבר יהודה נמצא מול קצהו הצפוני של ים המלח, ים הערבה.
בין המגילות נמצא לפחות קטע קריא של כל ספר מהתנ”ך, להוציא את מגילת אסתר. מגילות מדבר יהודה נכתבו על ידי כת ה”איסיים” שחילקה בדעותיה על הפרושים, אבותינו הרוחניים, ולא קיבלו את התורה שבעל פה.
למרות זאת, המגילות בעלות חשיבות רבה, היות והן נכתבו לפני כאלפיים שנה. עד למציאת המגילות, כתב היד העתיק ביותר של התנ”ך היה כתר אדם צובא, שנכתב בתחילת המאה ה-10 לספה”נ.