מצפה גדות

כאשר ה’ הודיע למשה רבינו שהגיע זמנו להתכונן למות, הוא הגיב כמנהיג אמיתי, וביקש מה’ למנות כמחליפו מנהיג “אֲשֶׁר יֵצֵא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם.”

רש”י מצטט את המדרש שמשה אמר “לֹא כְדֶרֶךְ מַלְכֵי הָאֻמּוֹת שֶׁיּוֹשְׁבִים בְּבָתֵּיהֶם וּמְשַׁלְּחִין אֶת חַיָּלוֹתֵיהֶם לַמִּלְחָמָה, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתִי אֲנִי, שֶׁנִּלְחַמְתִּי בְסִיחוֹן וּבְעוֹג.”

צה”ל נאמן לגישה זו, וצעקת הקרב היא “אחַרַי.” כתוצאה מגישה זו, קצינים מהווים אחוז גבוה של הנפגעים בקרב.

בין אתרי ההנצחה הרבים לחללי צה”ל ברחבי הארץ, האנדרטה במצפה גדות, שהיה עמדה סורית ששלטה בקיבוץ גדות וממנה לא-פעם הופגז הקיבוץ, מציינת את הדרגות הצבאיות של הנופלים. ניתן לראות שישנו אחוז ניכר של קצינים שנפלו בקרבות רמת הגולן בהגנה על מדינת היהודים.