רש”י מצטט את הערת חז”ל {בראשית רבה ל”ג:ד] שבתיאור התחלת המבול, התורה כותבת שנבקעו “כל מעינות תהום רבה” [ז:י”א], ואילו בתיאור סיום המבול, המילה “כל” חסרה. הסיבה לכך היא שאותם מעינות “שיש בהם צורך לעולם” לא נסתמו.הדוגמה שהמדרש מביא היא מעינות חמי טבריה.
אמנם, בארץ ישראל ישנם לא מעט מעינות חמים, אך אין זה מפתיע שחז”ל בחרו בחמי טבריה כדוגמא, היות והם היו בעיר שגרו. לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, הרומאים גרשו את היהודים מירושלם והסביבה, והגליל הפך למרכז היישוב היהודי בארץ ישראל, עם טבריה כעיר היהודית החשובה בארץ. אכן, הישיבה הארץ-ישראלית החשובה ביותר בימי התלמוד הייתה בטבריה.
בגן לאומי חמי טבריה ניתן לראות (ולהריח) את מי המעיינות החמים. דברים מיוחדים בגן לאומי הם שרידי בית כנסת עתיק, עם רצפות פסיפס יפהפיות.
