וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם:
(שמות כה, ח)
דא ארעא קדישא, ארעא קדישא אמצעיתא דעלמא, ובאמצעיתא דארעא קדישא איהו ירושלם, אמצעיתא דירושלם איהו בית קדש הקדשים וכל טיבו וכל מזונא דכל ישובא תמן נחית מלעילא, ולית לך אתר בכל ישובא דלא אתזן מתמן[1].
(זוהר פרשת תרומה קנז, א)
האם ארץ ישראל נמצאת באמצע המדויק של העולם?
בפשטות, ארץ ישראל לא נמצאת בפועל במרכז המדויק הגאוגרפי של העולם. האבן עזרא (בראשית א, ב) כותב שבית המקדש “רחוק הוא מאמצע הארץ”. לפי זה, כל האמירה של הזוהר כאן יכולה להתפרש בשתי צורות: או כמשל, דהיינו שיש איזו בחינה מופשטת שבה נחשבת ארץ ישראל כאילו היא בדיוק במרכז העולם, וישנו עיקרון אמוני שניתן ללמוד מכך. או כתיאור של מציאות רוחנית, דהיינו שיש משהו רוחני שנקרא ‘ארץ ישראל’ הרוחנית, והוא נמצא במרכזה של כל המציאות הרוחנית שבעולם. אולי רק נביאים יכולים לראות את המציאות הרוחנית הזו, ואנו מושפעים לטובה בעולם הגשמי שלנו מעובדה מציאותית-רוחנית זו. יתכן, אך זו מציאות רוחנית קיימת. וכך נאמר אנו גם כן לגבי בית המקדש ולגבי ירושלים.
לעמת זאת, תתכן גישה שתסביר כיצד להסתכל על הגאוגרפיה של כדור הארץ כך שיתברר שאכן ארץ ישראל נמצאת במרכז המציאותי שקיים כאן. פתרון מפורסם לשאלה זו הוא לומר שבימינו כל היבשות שחיים בהם אנשים הן נפרדות זו מזו וימים ונהרות מפוזרים ביניהם, אך בחיבורן של כל היבשות לגוש אחד יצא שארץ ישראל היא ממש בנקודה האמצעית. אין להסבר זה מקור מוכח. עדיין נצטרך להסביר: כיצד ירושלים היא אמצעה של ארץ ישראל? על זה ניתן לענות אם נלך על פי אותו העיקרון ונגדיר את גבולות הארץ בהתאם לטענת הזוהר.
בין כך ובין כך, מתעוררת השאלה המהותית: למה זה חשוב שארץ ישראל תהיה במרכז? מה הרעיון האלוקי שעומד מאחורי זה?
תשובה ראשונה– ארץ ישראל היא הלב של העולם
החיים שמגיעים מארץ ישראל
תינוקות באים לעולם במזל טוב, והנשמות שלהן הגיעו מהעולם הרוחני. אחרי שאדם בא לעולם, הקב”ה שומר עליו ומקיים אותו בכל רגע ורגע. הזרימה הזו של המשכיות החיים מגיעה דרך ארץ ישראל, וכל השפע שמגיע לישראל מגיע דרך ארץ ישראל (ליקוטי מוהר”ן תורה מז). ולכן היא נקראת: “ארץ החיים” (תהלים קטז, ט). עיקרון זה מפורש בדברי חז”ל בפסיקתא זוטרתי (שיר השירים פרק ז, סימן ג):
“שררך אגן הסהר. זה בית המקדש שהיא בטבורה של ארץ ישראל. ולמה נמשל בשרר, כשם שהשרר חיות של תינוק, כך בית המקדש חיותה של ארץ ישראל להתהלך לפני ד’ בארצות החיים”.
הדמיון ללב
ארץ ישראל משמשת ממש באותו תפקיד שבו הלב הגשמי של האדם משמש. כך מדמה את העניין רבינו בחיי בספרו כד הקמח (שבועות א) וכותב: “כי עיקר כל דבר שבעולם הוא אמצעיתו… וכן באדם- הלב עיקר שהוא באמצע הגוף… וכן א”י עיקר העולם והיא באמצע העולם…”. הלב מקבל חמצן מהריאות ומכניס אותו לדם שנכנס לחדרי הלב, ואחר כך הלב משמש כמו משאבה שמזרימה את זרם החיים הזה לכל איברי הגוף, וחוזר תהליך זה על עצמו פעמים אינספור כל יום. כדי שהלב יצליח להזרים את הדם לכל מקום בגופו של האדם, צריך הלב כוח גדול. אדם צריך לאכול טוב ולישון מספיק כדי שליבו יתחזק ויעמוד במטלה המאומצת הזו. דבר נוסף שמקל על הלב לעמוד במשימה, הוא מיקומו במרכז גופו של האדם.
אמנם, לקב”ה לא קשה להזרים את החיים ואת הקדושה לכל העולם כלל וכלל, ורמת הקושי לא הייתה צריכה להשפיע על מיקומה של אדמת קודש זו, ארץ ישראל, ביחס לעולם. אך, המיקום בא לבטא את האמת הזו, שארץ ישראל היא המרכז של החיים של העולם.
מציון נברא העולם
הנחת היסוד עצמה שהקב”ה ברא את היקום ואחר כך בחר באדמה שממוקמת במרכז העולם היא הנחת יסוד מוטעית. חז”ל מלמדים אותנו ש”מציון מכלל יופי אלוקים הופיע” (תהלים נ, ב). מירושלים נברא כל העולם כולו (יומא נד, ב). אבן השתייה שהייתה ממוקמת במרכזו של קודש הקדשים נקראת כך על שם שממנה הושתת העולם (שם בגמרא). בכך חז”ל מלמדים אותנו שהחיים באו לעולם מכוחה של ארץ ישראל, מרכז העולם.
תשובה שניה– האיזון השווה שקיים בארץ ישראל
האופי המיוחד של כל דבר
אפשרות נוספת להסביר את מרכזיותה של ארץ ישראל היא בדרך הבאה: כל דבר בעולם יש לו את התכונות שלו ואת האופי שלו. לכל דבר בעולם יש חסרונות ויתרונות, שנובעים מתכונותיו ומהנטיות שלו לצדדים השונים של החיים. בדרכו של עולם, מקומו של כל דבר תואם באופן מפליא לתכונותיו. בלא זה לא יצלח ולא תהיה התפתחות חיובית לאותו דבר. כשם שהמקום שמחזיק את הצומח צריך להכיל רכיבים מינרליים שונים ולהיות בעל אקלים מסוים, כך עיקרון זה נכון גם ביחס למיקומו של האדם ביבשות השונות שבכדור הארץ וביחס לכל דבר גשמי.
התאמת המקום לתכונותיו
חז”ל לימדו אותנו מעט מההתאמות השונות שקיימות בין האדם למקומו, כאשר באו ואמרו שהחכמה תבוא יותר לאנשי דרומה של ארץ ישראל והעושר יבוא יותר לאנשי צפונה של ארץ ישראל, לפחות בזמן שבית המקדש עומד על תילו. וכך אמר ר’ יצחק: “הרוצה שיחכים – ידרים, ושיעשיר – יצפין, וסימניך: שלחן בצפון ומנורה בדרום” (בבא בתרא כה, ב). כמובן, ישנם תנאים נוספים כדי שהתכונות הללו יבואו לידי ביטוי בפועל. כמו שהגפן צריכה את עבודת האדמה, כך הסגולות הללו יתקיימו רק בהצטרפות לאיזון בתחומים נוספים, כמו איזון בין העסקנות והלמדנות, ואיזון בין הנדיבות והפיזור וכדומה. הקיצוניות וחוסר האיזון מפריעים לכל דבר להגיע לשלמות מציאותית גשמית ורוחנית. היכן שקיים איזון יותר נכון בכל התחומים של המציאות, שם ישנו פוטנציאל יותר גדול לכוחות אדירים לבוא לידי ביטוי בעולם, והקדושה שוררת שם. מהר”ל מרחיב את הדיבור על זה בכמה מקומות (תפארת ישראל פרק ע, חידושי אגדות מסכת שבת לה, ב ועוד), ומקור הרעיון בספר יצירה (נזיקין ד, ג): “שש צלעות לששה צדדים והיכל קדוש מכוון באמצע, ברוך כבוד ה’ ממקומו, הוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו, רמז לענין האלהי המחבר בין ההפכים” (גירסת הכוזרי במאמר ד, כה). והכוזרי מוסיף על זה ואומר (מאמר ג, יז):
“וסדרם (לישראל) במדבר כסדר הגלגלים, ארבעה דגלים כארבעת רבעי הגלגל, ושנים עשר שבט כשנים עשר מזלות, ומחנה הלוים בתוך המחנות, כאשר אמר בספר יצירה: ‘והיכל קדוש מכוון באמצע והוא נושא את כלם’, וזה כלו מורה על אהבה”. הקדושה שבמרכז של דבר מחזיקה את כל הסובב לו, והקרבה שד’ קירב אותנו לאמצע מורה על האהבה שלו אלינו.
המיזוג שבארץ ישראל
בארץ ישראל ישנו איזון מבחינות רבות. מזג האוויר שבארץ ישראל הוא לא קיצוני לחום ויובש, ולא קיצוני לקור ושלג. ארץ ישראל אינה כולה הרים וגבעות, ואינה מישור אחד ארוך ללא שיפוע. בארץ ישראל יש מכל סוגי האיכויות הגאוגרפיות. מדבר יהודה לעומת הר החרמון. השפלה והערבה לעומת הרי ירושלים והרי סדום. וכן הלאה. פוטנציאל ההצלחה שלנו, עם ישראל, שהקב”ה איזן אותנו במצוות ותורה שהשיווי בה מדויק, יכול לבוא לידי ביטוי במלואו אך ורק בארץ ישראל. המקום הכי מתאים לארץ שקיים בה האיזון המלא בין כל כוחות החיים הוא מרכז העולם, זו ארץ ישראל.
סיכום התשובות
ראינו אם כן שתי סיבות מדוע א”י היא מרכזה של העולם:
א. הלב של החיים- החיים כולם מגיעים לעולם דרך ארץ ישראל, כמו שהלב מזרים דם לכל האיברים. מרכזיותה של הארץ במפה הגאוגרפית מבטא זאת.
ב. איזון מלא בין כחות החיים- ארץ ישראל היא אדמה בעלת חומר ואקלים מאוזן במיוחד, דבר שדורש את המיקום בנקודה האמצעית במפה של העולם.
מכח הביאורים הללו מובן מה מהות מרכזיותה של ארץ ישראל בתוך המפה העולמית.
חזרת הכוחות לשלמותם
בגלות עם ישראל היה דומה לעצמות יבשות, לעצמות של בני אפרים שנזכרו בספר יחזקאל (רש”י יחזקאל פרק לז, א). כך מדמה בספר הכוזרי (מאמר ב, ל) את עם ישראל בתקופת הגלות. עצמות אלו היו נטולות כל לחלוחית של חיים, וכך לעם ישראל נשאר בגלות רק הבסיס של הקיום הגשמי היומיומי. יחזקאל הנביא קיבל נבואה של תחיית המתים, וצווה לקרוא לעצמות אלו להתלבש בבשר וגידים, ואחר כך לקרוא להם להתמלא ברוח חיים שייפח בהם ד’ אלוקים (בכל הפרק שם). בגולה עם ישראל התקיים בקושי רב. עד לפני כ60 שנה המצב הגשמי של עם ישראל היה בלתי נתפס. המגורים, הבריאות ועמל הידיים היו קשים לאין ערוך לעומת ימינו אנו. כיום התרגלנו לשפע של ברכה בכל תנאי החיים, למגוון רחב של מוצרים ונוחות גבוהה בכל דרכינו. והשינוי החד הזה חל במקביל כמעט בכל העולם יחד עם החזרה של עם ישראל לארץ ישראל.
המצב של החזרה לארץ ישראל וירושלים הוא חיזוק של הלב של האומה, וחיזוק של הלב של העולם כולו. גם המוסר בכל העולם התקדם בכל תקופת השיבה לציון. פתאום דברו ברחבי תבל על לאומיות של עמים, על עצירת רודנים בקצה השני של העולם ועל תיקון חברתי. גם אם היו טעויות בדרכי התיקון החברתי והתעלות המוסר הזו, ברור שזה בא ביחד עם החזרה לארץ ישראל. גם התהליך המופלא הזה שעם קטן שהיה נרדף בכל פינה בעולם בונה צבא חזק, מדינה מפותחת וכלכלה איתנה בתוך זמן קצר כל כך הוא תהליך חסר תקדים. כל זה לא היה יתכן לולא שארץ ישראל יש לה את האיזון המיוחד של מיצוע הכוחות הגדולים שקיימים בכל העולם, ועם ישראל זכה להתאזנות הזו על ידי חיי התורה ונטיות הצדק שגנוזים בו. יהי רצון שתחזינה עינינו בשוב ד’ לציון, ויפקח עינינו להכיר בהתקדמות הגאולה, ונזכה להתעלות מעלה מעלה בארץ החיים. אמן.
——————
[1] (תרגום: זאת הארץ הקדושה, הארץ הקדושה אמצעיתו של העולם, ובאמצע הארץ הקדושה היא ירושלים, אמצע ירושלים היא בית קדש הקדשים, וכל טוב וכל מזון של כל היישוב לשם יורד מלמעלה, ואין לך מקום בכל היישוב שלא ניזון משם).