פרק י”ג של ספר ויקרא מפרט את דיני צרעת. מבין הדמויות המקראיות שלקו בצרעת נמצא עוזיהו מלך יהודה, כמתואר בדברי הימים ב פרק כ”ו, פסוקים כ-כ”א. דין תורה (במדבר פרק ה’ פסוק ב’- עיין רש”י שם) מחייב את המצורע לצאת מחוץ לשלוש המחנות (שכינה, לויה, ישראל). היות והעיר ירושלם המוקפת חומות כולה נחשבת כמחנה ישראל, עוזיהו נאלץ לצאת מירושלם עיר בירתו. היות ועוזיהו לא התרפא מצרעתו “עד יום מותו,” הוא ישב ב”בית החפשית.” מסורת עממית מזהה את מקום בית החפשית בקבר משפחת הכהנים בני חיזיר, במורד המערבי של הר הזיתים, מעל לנחל קדרון. אמנם, היות ומערת הקבורה של בני חיזיר נחצבה מאות שנים לאחר ימי עוזיהו, בתקופה החשמונאית, ברור שהמערה עצמה איננה יכולה להיות בית החפשית. אך אפשר שהזיהוי מבוסס על מסורת שבית החפשית היה בקרבת מקום למערת הקבורה. נחל קדרון הינו הגבול המזרחי הטבעי הברור של ירושלם, ולכן סביר להניח שעוזיהו חצה את הנחל לצדו המזרחי, ובזה היה מחוץ לירושלם, אך נשאר קרוב אליה.
