מיקום: בית שאן

נושא: גן עדן

כותב: דוד מגנצא

ריש לקיש, מגדולי האמוראים הארץ-ישראלים (מאה ה-3 למניין הגויים) מביע את דעתו שאם גן עדן נמצא בארץ ישראל, אזי"בית שאן פתחו." דעתו של ריש לקיש מבוסס על העובדה שעמק בית שאן מבורך בשפע של מעיינות, והאזור פורה מאד. רש"י מעיר שפירותיו מתוקין מכל ארץ ישראל. [גמרא בבלי, מסכת עירובין י"ט:א ד"ה בית שאן פתחו]

בית שאן היא אתר ארכיאולוגי חשוב מאד. השרידים כוללים: תיאטרון, בית המרחץ העתיק הגדול ביותר שנחשף בארץ, ושרידי הרחובות הראשיים, השייכים לתקופה הרומית-ביזנטית.

תל בית שאן, אתר בית שאן המקראית, מתרומם מעל לשרידים האלה. בתל נחשפו לא פחות משומנה-עשרה שכבות יישוב שונות, שנבנו משך תקופה של שלושת אלפי שנה.

מיקום: טבריה

נושא: חמת טבריה

כותב: דוד מגנצא

רש\"י מצטט את הערת חז"ל {בראשית רבה ל"ג:ד] שבתיאור התחלת המבול, התורה כותבת שנבקעו "כל מעינות תהום רבה" [ז:י"א], ואילו בתיאור סיום המבול, המילה "כל" חסרה. הסיבה לכך היא שאותם מעינות "שיש בהם צורך לעולם\" לא נסתמו.הדוגמה שהמדרש מביא היא מעינות חמי טבריה.

אמנם, בארץ ישראל ישנם לא מעט מעינות חמים, אך אין זה מפתיע שחז\"ל בחרו בחמי טבריה כדוגמא, היות והם היו בעיר שגרו. לאחר דיכוי מרד בר-כוכבא, הרומאים גרשו את היהודים מירושלם והסביבה, והגליל הפך למרכז היישוב  היהודי בארץ ישראל, עם טבריה כעיר היהודית החשובה בארץ. אכן, הישיבה הארץ-ישראלית החשובה ביותר בימי התלמוד הייתה בטבריה. ם

בגן לאומי חמי טבריה ניתן לראות (ולהריח) את מי המעיינות החמים. דברים מיוחדים בגן לאומי הם שרידי בית כנסת עתיק, עם רצפות פסיפס יפהפיות.

מיקום: חברון 

נושא: מערת המכפלה

כותב: דוד מגנצא

הפסוקים (בראשית פרק כ"ג פסוקים י"ז-י"ט) מתארים בפרוטרוט את המשא ומתן בין אברהם אבינו לבין בני חת לרכישת מערת ושדה המכפלה, קניין הקרקע הראשון של אבות האומה בארץ ישראל. ם

הקירות שמסביב למערת המכפלה נבנו לפני למעלה מאלפיים שנה, כנראה על ידי מלך הורדוס. המערה עצמה נמצאת מתחת למפלס הרצפה. אמנם ב"אהל יצחק" יש פתח ירידה אל המערה, אך הוא אטום, ומעטים מאד אלה שזכו לראות את המערה.

מיקום: ים המלח

 נושא: ים המלח

כותב: דוד מגנצא

הערים סדום ועמורה עמדו לחוף ים המלח. לוט בחר לשבת באזור זה מפני שהיה אזור פורה מאד "לִפְנֵי שַׁחֵת ה' אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה." [בראשית פרק י"ג: פסוק י']

שלושה נביאים (יואל, ירמיהו ויחזקאל) ניבאו שבאחרית הימים מים יצאו מבית המקדש ויזרמו אל ים המלח ויהפכו את מימיו מגוף המים המלוח ביותר בעולם לאגם מים מתוקים, וכל מיני דגים ירבו בתוך הים, וכל מיני עצי פרי יפרחו לחופיו. לפי נבואות אלה, אזור ים המלח יחזור למצבו הקדמון של פוריות, כפי שהיה לפני הפיכת סדום ועמורה. מקורות נהר הירדן.

מיקום: תל דן (הגליל)

נושא: שמורת הטבע תל דן

כותב: דוד מגנצא

במסעו להציל את אחיינו לוט, אברהם אבינו ושלוש-מאות-ושמנוה-עשר אנשיו רדפו אחרי איגוד ארבעת המלכים "עד דן".

בשמורת הטבע תל דן, ניתן לראות את שער העיר העתקיה וגם לטייל בשבילי השמורה, שמעיניה הינן הגדול מבין שלושת מקורות נהר הירדן.

מיקום: בית גוברין

נושא: ברכת יצחק

כותב: דוד מגנצא

מדרש בראשית רבה [ס"ז:ו] דורש שברכת "מטל השמים" מכוונת לבית גוברין, שהינו איזור פורה. למעשה, הברכה קשורה לדגן ותירוש. כאשר מגיעים לבית גוברין מצפון, עוברים ליד שדות חיטה, וכאשר ממשיכים דרומה, עוברים כרמי גפן, מציאות ההולמת את הדרשה הזאת.

בתוך גן הלאומי בית גוברין ישנן כשלושת אלפים מערות שנחצבו בידי אדם, חלקם שימשו לבתי בד, אחרים לבורות מים לאחסון תוצרת חקלאית, וחלק שימש מקומות מסתור בתקופת מרד בר-כוכבא.

מיקום: באר שבע 

 נושא: תל שבע

כותב: דוד מגנצא

כארבעה קילומטרים ממזרח לבאר שבע המודרנית נמצא תל באר שבע, שמזוהה על ידי חלק מהחוקרים כמקומה של באר שבע המקראית. אך, הממצאים הקדומים ביותר שנחשפו בתל באר שבע מתוארכים לתקופה שלאחר ימי האבות. ייתכן והממצא המעניין ביותר הוא מזבח קרנות. כבר בימי קדם, המזבח פוּרק וחלקיו שימשו לבניית מחסן. לפי תיארוך הארכיאולוגים, סביר להניח שהמזבח פורק כחלק מהרפורמה של חזקיהו המלך, כמתואר בתנ"ך. [מל"ב י"ח:ד] מחוץ לשער תל באר שבע ישנם שרידים של באר שעמוקה ששים-ותשע מטרים, שאולי היא הבאר הנזכרת בהקשר לאברהם ויצחק אבינו.

מיקום: בית לחם

נושא: קבר רחל

כותב: דוד מגנצא

פרשת וישלח מתארת את מיתת רחל אמנו וקבורתה "בדרך אפרתה היא בית לחם." עוד מימי התלמוד, המסורת מזהה את קבר רחל בחלקה הצפוני של העיר בית לחם. היום, המתחם מסביב לקבר בנוי כמבצר. המבנה הפנימי נבנה על ידי השר משה מונטיפיורי (1784 - 1885). קברם של השר מונטיפיורי ורעייתו יהודית ברמסגייט, אנגליה הוא העתק מדויק של המבנה מעל לקבר רחל. לא רואים את הקבר עצמו, אלא את המצבה שמעליו. המצבה מכוסה במפה שעליה רקומים דברי נבואת נחמת רחל של ירמיהו [ספר ירמיהו פרק ל"א פסוקים י"ד-ט"ז]: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ. כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם."

מיקום: עדולם

נושא: פארק עדולם

כותב: דוד מגנצא

כאשר יהודה ירד מאחיו לאחר מכירת יוסף, הוא הגיע לאיזור עדולם והתיישב בה (בראשית פרק ל"ח פסוק א'). מלך עדולם מוזכר ברשימת שלושים-ואחד מלכי כנען שיהושע ניצח בכיבוש הארץ (יהושע פרק י"ב פסוק ט"ו). מאות שנים לאחר שיהודה הגיע לעדולם, צאצאו דוד מצא מסתור במערת עדולם, טרם נהיה מלך לשבט יהודה (שמואל א' כ"ב:א). בתוך פארק עדולם יש מספר שלרב מערות, וכפי הנראה, כולל המערה בה הסתתר דוד. בתקופת מרד בר-כוכבא, רבות ממערות עדולם שימשו מקומות מסתור ליהודים שנחבאו מפני הצבא הרומי.

מיקום: עין גדי

נושא: צרי

כותב: דוד מגנצא

בימי קדם, הצרי (האפרסמון העתיק, שאין לו קשר עם הפרי שהיום מכונה אפרסמון) היה בעל ערך רב, הן כבושם והן בגלל סגולותיו הרפואיות. בארץ ישראל, גידלו את הצרי בעין גדי וביריחו.ם

מעט דרומה משמורת הטבע עין גדי נחשפו שרידי בית כנסת עתיק. אחת מרצפות הפסיפס של בית הכנסת, כנראה מהמאה החמישית למניין הגויים, הכילה קללה למי שיגלה "רזא דקרתא" (סוד העיר). ההצעה היא שמדובר בסודות גידול הצרי.ם

מיקום: ישוב עץ אפרים

נושא: ישוב עץ אפרים

מקור:ההפטרה של פרשת ויגש ,יחזקאל פרק ל"ז פסוק ט"ז

כותב: דוד מגנצא

עץ אפרים הוא שם ישוב יהודי בשומרון שנוסד בשנת ה'תשמ"ה (1985).ם השם נבחר על פי הפסוק שבפתיחת הפטרת הפרשה, בעקבות העובדה שהישוב נוסד במוצאי שבת פרשת ויגש, וגם מפני שהישוב באמת נמצא בנחלת שבט אפרים. אוכלסיית הישוב מעורבת, דתיים וחילוניים, ואולי זה מתאים לחזון זה של הנביא יחזקאל, של איחוד [פסוק י"ט] .ם בימי קדם, האזור היה שטח חקלאי של שבט אפרים, ואכן בסביבות היישוב ישנם שרידי חקלאות עתיקה, כולל שומרות (מגדלי שמירה לאיחסון ולשמירת ענבי הכרמים).ם

מיקום: עיר דוד

נושא: קבר דוד

מקור: ההפטרה של פרשת ויחי, מלאכים א' פרק ב' פסוק ג

כותב: דוד מגנצא

אמנם, משך כאלף וחמש מאות השנים האחרונות, מסורת ישראל מזהה את קבר דוד בהר ציון, אך משמעות פשוטו של מקרא היא שדוד המלך נקבר בתוך עירו, עיר דוד, והיום ברור הוא שהר ציון נמצא מחוץ לחומות עיר דוד.ם

ב"חפירות היהודיות הראשונות בארץ ישראל" (חפרו בעיר דוד, המימון היה של משפחת רוטשילד, והארכיאולוג הראשי היה ריימונד וייל, יהודי צרפתי) נחשפו שרידים שאולי הינם קבר דוד האמיתי.ם

למרבה הצער, בתקופות הרומית-ביזנטית האזור שימש מחצבה, ולכן אי אפשר לברר בודאות מה בדיוק היה שם בימי מלכות יהודה. הצעה זו ממקמת את קבר דוד בתוך עיר דוד, כמתאים לפשוטו של מקרא.ם

מיקום: שמורת טבע החולה

נושא: פפירוס

מקור: ספר שמות פרק ב' פסוק ג

כותב: דוד מגנצא

מקובל שמתוך מאות מיני הגומא, זה שממנו הכינה יוכבד את התיבה לבנה משה הוא פפירוס. ם

את הפפירוס ניתן לראות בשמורת החולה, שמורת הטבע הראשונה שהוקמה במדינת ישראל [ה'תשכ"ד – 1964]. למעשה, לא מדובר בשמורת טבע אמתית, אלא בשחזור הטבע. ם

בשנות החמישים של המאה העשרים, מדינת ישראל ייבשה את אגם החולה והביצות שבסביבו, כדי ליצור אדמה חקלאית, אך בעקבות לחץ של חובבי הטבע, הוחלט ליצור מחדש ביצה בחלק קטן יחסית של האזור, וגומא הפפירוס ניטע מחדש. ם

מיקום: נחל תנינים

נושא: תנינים

מקור: ספר שמות פרק ז' פסוק ט

כותב: דוד מגנצא

הגם שרש"י ופרשנים נוספים מתרגמים "תנין" כנחש, אונקלוס דבק לפשוטו של מקרא, ומתרגם "תנינא". ם אמנם, כיום אין בארץ ישראל תנינים, אך זכרם נשמר בנחל תנינים, הנמצא צפונה מקיסריה. ם נחל תנינים הינו נחל איתן, והוא היחיד הזורם אל ים התיכון שאינו מזוהם. ם הנחל נקרא על שם התנינים שחיו בסביבותיו עד שנכחדו בידי אדם. ם התנין האחרון שנראה בנחל תנינים היה בשנת 1912. ם האגדה (אך לא בהכרח אמינה) מספרת שהרומאים הביאו את התנינים לפני אלפיים שנה, כדי להשתתף במלחמות הגלדיאטורים שהתקיימו בקיסריה הסמוכה ובשוני. ם אפשר לטייל בשמורת נחל תנינים וללכת לאורך הנחל עד שנשפך לים התיכון. ם

מיקום: גן לאומי כוכב הירדן

נושא: מדורות להכריז על קידוש החודש

מקור: מסכת ראש השנה פרק ב:משניות ב-ד

כותב: דוד מגנצא

פרשת בֹּא מציגה את  המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל כאומה, מצות קידוש החודש. בימי חז"ל, כאשר הסנהדרין קדשה את החודש, היו "משיאים משואות," [מסכת ראש השנה פרק ב משניות ב-ד]  היינו, היו מדליקים מדורות בראשי הרים מיוחדים כדי להודיע שנתקדש החודש. בשיטה זו, בימי קדם, בלי אמצעי תקשורת מודרניים, הייתה אפשרות להודיע גם לקהילות יהודיות בגולה שנתקדש החודש. ם

התחנה השלישית בשרשרת מקומות הדלקת המשואות נקראת גרופינא. [משנה שם ב:ד] אחד ההצעות לזיהוי גרופינא היא כוכב הירדן, המתרומם מעל לחלקו הצפוני של בקעת הירדן. בשיפולי ההר ישנם שרידים של היישוב היהודי העתיק כוכב, שהתקיים בתקופת המשנה והתלמוד. ם

במרומי כוכב הירדן, יש שרידי מבצר צלבני שנקרא בלוואר ("נוף יפה" בצרפתית). אכן, ישנה תצפית יפהפה על חלקו הדרומי של הכנרת וחלקו הצפוני של בקעת הירדן. ברור שהתצפית האסטרטגית מכוכב הירדן היא הסיבה שחכמינו וגם הצלבנים בחרו את הגבעה הזאת. ם

בסיור בשרידי המבצר, ניתן לראות שהצלבנים השתמשו באבנים מחורבות הישוב היהודי כוכב. במיוחד, אבן חקוקה במנורה שימשה חלק ממזוזת השער המערבי של המבצר. ם