ארכיונים: שיעורים

“ציון במשפט תפדה, ושביה בצדקה” [ישעיה א: כז]   רקע הנביא ישעיהו מוכיח את עם ישראל על מעשיהם הרעים, של חוסר מוסריות, ועל כך שאינם

(יט) וְיִֽירְא֤וּ מִֽמַּעֲרָב֙ אֶת־שֵׁ֣ם ה֔’ וּמִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ אֶת־כְּבוֹד֑וֹ כִּֽי־יָב֤וֹא כַנָּהָר֙ צָ֔ר ר֥וּחַ ה֖’ נֹ֥סְסָה בֽוֹ: (כ) וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם הֽ’: (כא) וַאֲנִ֗י

“וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. וְלֹא

“ואנחנו נחלץ חושים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ” [במדבר פרשת מטות פרק לב: יז]

בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשניה, ונלכדה ביתר, ונחרשה העיר. [מסכת תענית פרק ד משנה ו]   האסון הראשון