ובהערת בני אדם והתעוררותם אל אהבת המקום ההוא הקדוש ונחץ הענין המיוחל, שכר גדול וגמול רב, כמו שנאמר: “אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד, כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו” (תהלים קב, יד-טו). רוצה לומר: כי ירושלים אמנם תבנה כשיכספו לה ישראל תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה.
(כוזרי, חתימת הספר, מאמר ה סוף אות כז)
מה טעם הדבר?
הכוזרי מביא פסוק מפורש, שהקב”ה ירחם על ציון לבנותה כאשר עם ישראל יכסוף מאוד לבניין ארץ ישראל.
ישנן הרבה מצוות שנודעת לנו חשיבותן, וקל להבין שבזכותן יקרב ד’ את הגאולה. מצוות השבת מפורסמת כמצווה עיקרית, ובאמת אמרו חז”ל: “אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין” (שבת קיח, ב), וכן אמרו חז”ל על כמה מצוות חשובות שבוודאי מצד מסויים שמירה עליהן מקרבת את הגאולה. כך אמרו חז”ל לגבי אחדות עם ישראל (תנחומא, נצבים א), לגבי עשיית משפט וצדקה (מדרש תהלים, קיט, נג) ועוד.
לעומת זאת, השכל האנושי יכול לתפוס כאילו, חס ושלום, אין מצווה גדולה כל כך בבניית הארץ ובעלייה אליה. לכאורה, בימינו, יש צד לומר שאדם נהנה ביישוב הארץ ובבניינה, והוא עושה את זה עבור עצמו בלבד. בעבר, זו היתה מסירות נפש אדירה לעלות לארץ ישראל שהיתה שממה באותם ימים, לנטוע בה כרמים ולהקים בה מקום מגורים. אך, גם בתקופה ההיא, זה נראה כמעשה גשמי נטול ערך אמיתי. לכל היותר, זה יחשב כמעשה בעל רגש לאומי ולא תוכן רוחני, או כמעשה בעל רצון להנאות ושתלטנות על מקום ריק מאדם. המראה של אדם שעודר באדמה, וחורש עם השוורים מזכיר התנהלות כלכלית כדי להתקיים ולחיות בלבד. וכמו שאמרה הגמרא על משה רבינו עליו השלום, שחמד להיכנס לארץ ישראל: “דרש רבי שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא”י? וכי לאכול מפריה הוא צריך? או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה: הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא”י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי”.
בזכות מה מצוות ארץ ישראל נחשבת כאחת המצוות שמקרבות את הגאולה, ואפילו יותר מקרבת את הגאולה מן האחרות?
תשובה ראשונה – חשיבות מצוות יישוב ארץ ישראל וחלקה בגאולה
אכן, מצאנו בדברי רבותינו שמצוות ארץ ישראל היא מצווה חשובה במיוחד. בספרי אמרו: “וירשתם אותה וישבתם בה ושמרתם לעשות את כל החקים האלה” (דברים יא לא) – אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה (פרשת ראה, פסקה פ). אמנם, גם בקשר למצוות אחרות מצאנו ששקולות כנגד כל המצוות שבתורה. כך נזכר לגבי מצוות ברית מילה (נדרים לב, א), וגם לגבי צדקה (בבא בתרא ט, א), וגם לגבי ציצית (שבועות כט, א) ועוד. אך, ישנו מימד שבו מצוות יישוב ארץ ישראל עולה על שאר המצוות כולן. והוא, על פי מה שכתב ברמב”ן שמצוות יישוב ארץ ישראל ובניינה “מצווה ותועלת לכל ישראל היא, שלא תחרב ארץ קדושה” (חידושי הרמב”ן, שבת קל, א). ארץ ישראל היא ארץ קדושה! כל אבן בה, וכל מטר בה מלא בקדושה!
והוסיף על זה רבינו הרמב”ן, וכתב שיש תועלת לכל ישראל שלא תחרב ארץ הקודש. כל מקום אחר אינו מתאים לאופי המיוחד של עם ישראל. עם ישראל הובטח שעתיד לחזור לארץ ישראל, וצריך להכין לו את הקרקע. ובעצם, אפשר לומר, שיישוב ארץ ישראל היא הגאולה עצמה, וכמקור לזה מביא בספר אם הבנים שמחה (פרק ג, סוף אות לה) מדברי רש”י: על הפסוק של “ובא לציון גואל” (ישעיהו נט, כ): “כל זמן שציון חרבה עדיין לא בא הגואל”. הרי הרמב”ם הגדיר אדם כודאי משיח בעבור שמצליח לקבץ את ישראל ובונה את בית המקדש (רמב”ם הלכות מלכים, פרק יא, הלכה ד). אם כן, בהכרח, בניין הארץ ועלייה לארץ ישראל הוא התחלת תהליך של גאולה ממש.
רובד אחד עדיין חסר בתשובתינו. מצוות יישוב ארץ ישראל היא מצווה מעשית. צריך בפועל לעלות, לבנות וליישב את הארץ. אם כן, מה מועילה החמדה והתשוקה עצמה לארץ ישראל? ובכן, וודאי הוא שחיבוב ארץ ישראל הוא הוא המנוע הדוחף לקיים את מצוות יישוב ארץ ישראל בשיא השלמות האפשרית. אם כן, ודאי הוא שהמצווה המעשית עצמה היא עיקר העניין, אלא שגם בחיזוק הרצון לקיים מצווה זו יש כבר משום קירוב הגאולה.
תשובה שניה – הגלות היתה מפני המאיסה בארץ ישראל
כלל גדול בתורה, שהקב”ה מתנהג עם ישראל מדה כנגד מדה (סנהדרין צ, א). נזכר במפורש בתהלים לגבי חטא המרגלים שעבורו נקנסה גלות על ישראל, וכך כתוב שם: וימאסו בארץ חמדה, לא האמינו לדברו. וירגנו באהליהם, לא שמעו בקול ד’. וישא ידו להם, להפיל אותם במדבר. ולהפיל זרעם בגוים, ולזרותם בארצות” (תהלים קו, כד-כז). ואכן, ידועים דברי הגמרא: “אתם בכיתם בכיה של חינם, ואני קובע לכם בכיה לדורות” (תענית כט, א), וזה היה מפני חטא המרגלים. ובמדרש (ילקוט שמעוני חלק א, רמז תשמג) ישנה הרחבה משמעותית להצגות שעשו המרגלים כדי לשכנע את עם ישראל לסרב לעלות לארץ ישראל. מסופר שם שהמרגלים הפילו עצמם בתוך ביתם בכל פינה ופינה מתוך צווחות ובכי, כאילו חוששים על בני משפחתם שלא יתעללו בהם גויי הארץ. דבר זה גרם לכולם לבכות עד מאוד. והכי נשמע למשפחות השכנות, וממשפחה למשפחה המשיכו המרגלים עם התעמולה הזו, עד שכל העם געה בבכי.
מעתה, נצרכת עבודה גדולה לאהב את ארץ ישראל בכל פינה ופינה, כדי לתקן את חטא המרגלים שבעקבותיו נוצרה הגלות. ובאמת, מובא במדרש שבימי רחבעם מאסו ישראל במלכות שמים, במלכות בית דוד ובבית המקדש, ועל זה אמרו שם: “אמר רבי שמעון בן מנסיא: אין ישראל רואין סימן גאולה לעולם עד שיחזרו ויבקשו שלשתם, שנאמר: “אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ד’ אלוקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ד’ ואל טובו (הושע ג, ה)” (ילקוט שמעוני שמואל א, רמז קו). וכך מביא בספר אם הבנים שמחה (פרק ג, אות טז) מדברי המגיד מישרים (פרשת שלח) שעם ישראל בתקופת משה רבינו לא היה זכאי לעלות לארץ, ולכן רצה הקב”ה לשלוח את המרגלים, וכמו שכתוב “שלח לך אנשים” (במדבר יג, ב), שיסתכלו ויראו שארץ ישראל טובה היא מאוד וישבחו אותה בפני בני ישראל, ובעבור זה יזכו לעלות לארץ ישראל.
סיכום התשובות
ראינו אם כן שתי סיבות מדוע חיבוב ארץ ישראל מביא את הגאולה:
א. כי זו מצווה חשובה במיוחד. חיבוב הארץ מביא לעלייה לארץ וליישובה, וזה בעצמו התחלה לגאולת עם ישראל, שכוללת את קיבוצו בארץ והכנה לבניין בית המקדש.
ב. הגלות נגזרה על ישראל בדיוק מפני מאיסת הארץ, על כן, חיבוב הארץ הוא תיקון לחטא שמפניו נדחתה הגאולה השלימה.
מכח כל הביאורים הללו, אומר הכוזרי – ש”ירושלים אמנם תבנה כשיכספו לה ישראל תכלית הכוסף עד שיחוננו אבניה ועפרה”.
חיבוב הארץ והגאולה בימינו
לפני כמאתיים שנה העיד ר’ יהושע מקוטנא שכל הדור אז השתוקק לארץ ישראל, הן אנשים פשוטים והן אנשים רבי המעלה, וכתב על זה: “קרוב לודאי שנתנוצץ רוח הגאולה” (ישועות מלכו, סימן סו). באותה תקופה, תקופת הרב צבי קלישר וחבריו, התאפשר מצד מלכי הארץ ורוזניה לתת את ארץ ישראל לעם ישראל. זה אמנם עלה כסף, אך ניתנה הנחה מיוחדת על זה. ורבנים אלו וחבריהם ניסו לעודד את עם ישראל להצטרף למהלך. זה היה יכול להצליח ולהקדים את התחלת הגאולה. עם ישראל לא התעורר מספיק כדי לתמוך במהלך.
במאה וחמישים שנה האחרונות, כבר התקבצו רבים מעם ישראל ארצה. תהליך הגאולה החל. וחיבה גדולה נודעה לארץ באותם עיתים של גלי העלייה לארץ ישראל. כל הדור ההוא היה מלא מתשוקה לבניין ארץ ישראל ולכינוס בה. וקיבוץ הגלויות גדל וגדל במהלך כל התקופה הזו של החיבה המיוחדת לארץ ישראל.
בעז”ה שנזכה להתאמץ במצוות יישוב ארץ ישראל ובמצווה המיוחדת של חיבוב הארץ, ומתוך כך נזכה לגאולה שלמה בקרוב בימינו, אמן.