בסליחות שאנו אומרים בעשרת ימי תשובה וכן בתפילות ראש השנה במוסף ב”זכרונות” אנו מזכירים את זכרון ה’ – “זכור לנו ברית ראשונים…” ועוד זכירות נוספות,
(יט) וְיִֽירְא֤וּ מִֽמַּעֲרָב֙ אֶת־שֵׁ֣ם ה֔’ וּמִמִּזְרַח־שֶׁ֖מֶשׁ אֶת־כְּבוֹד֑וֹ כִּֽי־יָב֤וֹא כַנָּהָר֙ צָ֔ר ר֥וּחַ ה֖’ נֹ֥סְסָה בֽוֹ: (כ) וּבָ֤א לְצִיּוֹן֙ גּוֹאֵ֔ל וּלְשָׁבֵ֥י פֶ֖שַׁע בְּיַֽעֲקֹ֑ב נְאֻ֖ם הֽ’: (כא) וַאֲנִ֗י
אָב הָרַחֲמִים שׁוכֵן מְרומִים. בְּרַחֲמָיו הָעֲצוּמִים הוּא יִפְקוד בְּרַחֲמִים הַחֲסִידִים וְהַיְשָׁרִים וְהַתְּמִימִים. קְהִלּות הַקּדֶשׁ שֶׁמָּסְרוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם…. וְיִנְקום לְעֵינֵינוּ נִקְמַת דַּם עֲבָדָיו הַשָּׁפוּךְ.
נהגו ישראל לומר את מזמור קכ”ו בתהילים לפני ברכת המזון בשבת ובמועד. הזהר הקודש (ח”ב קנז:) מביא טעם לאמירה זו – “מי שמתעדן על שלחנו
תפילת “יהי כבוד” כוללת את הפסוק מתהלים (פרק קלב:יג) “כִּי בָחַר ה’ בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ” הפסוק הבא הוא: (פרק קלב:יד) “זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד
כתוב בנחמיה פרק ט: (ז) אַתָּה הוּא ה’ הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם וְהוֹצֵאתוֹ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְשַׂמְתָּ שְּׁמוֹ אַבְרָהָם: (ח) וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ וְכָרוֹת
