רשב”י פתח [חבקוק ג:ו’] עמד וימודד ארץ, מדד הקב”ה כל האומות ולא מצא אומה שהיא ראויה לקבל את התורה אלא ישראל, מדד כל הדורות ולא מצא דור שיהיה ראוי לקבל את התורה אלא דור המדבר, מדד הקב”ה כל ההרים ולא מצא הר שתנתן בו התורה אלא הר סיני, מדד הקב”ה כל העיירות ולא מצא עיר שיבנה בה ביהמ”ק אלא ירושלים, מדד הקב”ה כל הארצות ולא מצא ארץ לינתן לישראל אלא ארץ ישראל. הדא הוא דכתיב “עמד וימודד ארץ וכו'”
(ויקרא רבה פרק י”ג)
תהיות על המדרש
בפשטות, כוונתו של המדרש איננה מובנת. מה זאת אומרת שהקב”ה מדד את כל הארצות ולא מצא שום ארץ שמתאימה לעם ישראל? וכי הקב”ה עבר עם מטר, מדד את האורך והרוחב של כל הארצות ולא מצא שום מקום שאפשר לשים בו את עם ישראל מלבד ארץ ישראל? מעבר לתיאור המשונה הזה, צריך להבין מדוע באמת לא מצא הקב”ה ארץ אחרת, הרי הארץ שלבסוף בחר בה ה’ אינה הארץ הגדולה ביותר, ואם כן – אם ארץ זו יכולה להכיל את עם ישראל, לכאורה גם כל הארצות הגדולות ממנה, כדוגמת צרפת ואיטליה, אמורות להתאים ב”מדידה” אותה עשה הקב”ה.
מדידת בגדים
כדי להבין את המדרש, עלינו להבין את מהותה של המדידה. מדידה אינה רק בירור האורך והרוחב של הדבר, מדידה היא התאמת הדבר הנמדד אל הדבר בשבילו מודדים אותו. כדי להסביר את הדברים, נדמה את מדידת הארץ למדידת בגדים. כשאדם מודד בגד – הוא אינו מעוניין לדעת את מידת אורכו ואת מידת רוחבו, זה כלל לא משנה. האדם המודד מעוניין לדעת שלושה דברים: א. הוא רוצה לראות האם הבגד נוח לו. אם הבגד יהיה צמוד מדי – לאדם לא יהיה נח ללכת, ואם הוא יהיה רפוי מדי – האדם ירגיש מסורבל. ב. מודד הבגד מעוניין לראות האם הבגד נראה טוב או לא. ו-ג., שבמידה רבה מושפע מ-א’ ו-ב’, מודד הבגד מעוניין לדעת איך הוא נראה בבגד הזה. אם הבגד מצד עצמו נראה מצוין, אך הוא אינו יושב עליו כמו שצריך – האדם לא יהיה מעוניין בבגד הזה, כיון שמטרת המדידה אינה לבחון את הבגד, אלא לבחון את התאמתו של הבגד לאדם.
השימוש הזה במילה מדידה אינו חידוש של ימינו, כבר בפרשת “צו” קוראת התורה לכתנתו של הכהן “מדו בד”, [ויקרא ו:ג’] ובאר רש”י על פי התורת כהנים שכתנתו של הכהן צריכה להיות כמדתו – שתתאים לו, לא ארוכה מדי ולא קצרה מדי.
מדידת הארץ – התאמה
אותו הדבר הוא גם במדידת הארץ – כשהמדרש אומר שהקב”ה מדד את כל הארצות ולא מצא שום ארץ שמתאימה לעם ישראל, הכוונה היא שהוא נסה למדוד, כלומר להתאים הרבה ארצות לעם ישראל, אך שום ארץ לא “ישבה טוב” על העם הזה. אמנם היו ארצות אליהן עם ישראל יכל להכנס מבחינה פיזית, אך זה לא היה מתאים. רק ארץ ישראל התאימה. אך צריך להבין, מדוע? מה היה רע בכל שאר הארצות? הרי כבר אמרנו שהן גדולות מספיק כדי להכיל את כמות האנשים שיש בעם ישראל, אז מה כבר יכול לא להתאים. כדי להבין זאת – נראה שצריך להעמיק מעט יותר במהותה של המדידה.
חליפה לחתונה או פיג’מה
כדי להסביר זאת, נחזור למשל מדידת הבגדים שלנו – אמנם אמרנו שכשאדם בא למדוד בגד, הוא אינו מתכוון למדוד את אורכו ורוחבו של הבגד, אלא מעוניין בהתאמתו של הבגד אליו, המתבטאת במידת הנוחות והנראות של הבגד, אך האמת היא שישנו דבר נוסף אותו יש לשקלל במדידה – מטרת הבגד. כשאדם מגיע למדוד בגד, הוא קודם כל צריך להבין איזה בגד הוא מעוניין לקנות – האם הוא מחפש כרגע חליפה לחתונת בתו, האם הוא מחפש בגד “רגיל” ללכת אתו לעבודה, או שמא הוא בכלל מחפש פיג’מה. ברור הדבר, שהמטרה לשמה נועד הבגד חשובה לא פחות מהקריטריונים שהצבנו לעיל לבחירת הבגד. הרי אף אחד לא יגיע לחתונה עם פיג’מה, גם אם היא נוחה ויושבת מצוין על האדם, שהרי אין זה הבגד המתאים לאירוע, ומצד שני – אף אחד לא ילך לישון עם חליפה… אנו רואים אם כן, שצריך להגדיר מחדש את המילה מדידה. לעיל בארנו שמדידה אינה רק הבנת גודל החפץ, אלא גם בחינת התאמתו אל הנמדד, וכעת אנו מבינים שמדידה היא בחינת התאמת החפץ אל הנמדד לצורך מסוים.
ביאור במדידת הארץ – התאמה לצורך
נחזור כעת לנמשל. אמרנו שכדי למדוד דבר בצורה נכונה אנו צריכים לדעת קודם כל לשם מה אנו מודדים אותו. וכאן נשאלת השאלה – לשם מה באמת הקב”ה בצע את המדידות? בהתחלה הנחנו, שהמדידות נעשו בשביל למצוא מקום בו יוכל עם ישראל להתקיים, אך אם נתבונן בדברי הרב קוק זצ”ל (אורות א”י א), נוכל לראות שיש לארץ ישראל מטרה נוספת, מעבר לעצם המיקום הגיאוגרפי בו נמצא עם ישראל: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵינֶנָּה… רַק בְּתוֹר אֶמְצָעִי לַמַּטָּרָה שֶׁל הַהִתְאַגְּדוּת הַכְּלָלִית וְהַחְזָקָת קִיוּמָהּ הֶחָמְרִי אוֹ אֲפִלּוּ הָרוּחָנִי”. ארץ ישראל, אומר הרב קוק, היא לא רק מקום טכני שבו עם ישראל יכול להיות. “אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא חֲטִיבָה עַצְמוּתִית קְשׁוּרָה בְּקֶשֶׁר חַיִּים עִם הָאֻמָּה, חֲבוּקָה בִּסְגֻלוֹת פְּנִימִיּוֹת עִם מְצִיאוּתָהּ”. ארץ ישראל היא משהו “שחי” ביחד עם עם ישראל. כמו שחתן אינו מחפש סתם כלה שרק צריכה להיות אשה, אלא מחפש כלה שתתאים לו, ולא שייך לומר לו שהוא רק צריך לחפש מישהי שהיא אשה, כך לא שייך לומר לעם ישראל שהוא רק צריך מקום להיות בו, כיון שמצד האמת הוא צריך מקום שקשור ומחובר אליו. מקום שבו הוא באמת יוכל להיות “הוא”, מקום שיעזור לו לגלות ולהוציא לפועל את הכחות הטמונים בו. כשהקב”ה מדד את הארצות, הוא לא סתם חיפש ארץ שתהיה “מספיק גדולה”, הוא התנהג כמו שדכן שבדק את תכונותיהן של הארצות כדי לראות מה הארץ שהכי תתאים לעם ישראל, לא רק בתור מקום טכני, אלא בתור מקום שאליו עם ישראל באמת יהיה קשור. לכן היה צורך למדוד את הארצות, ולכן רק ארץ ישראל היא זו שהתאימה. “עמד וימודד ארץ”.
תוכנית אוגנדה
הבנה זו במדרש, איננה רק הבנה תיאורטית, יש לה השלכות מעשיות. לפני יותר ממאה שנה, סבלה יהדות העולם מאנטישמיות גואה, ומפרעות רבות. בנימין זאב הרצל המכונה “חוזה המדינה” פעל רבות על מנת לגרום להכרה בינלאומית במצבו של העם היהודי, ועל מנת למצוא פתרון מתאים, בדמות מדינה יהודית. כפי המתבקש, בתכניתו המקורית בחר הרצל בארץ ישראל כמקום בו תשכון המדינה היהודית. לאחר נסיונות רבים מול גורמים בכירים בכל רחבי העולם, הגיע הרצל להבנה שכמעט בלתי אפשרי לגרום למדינות העולם לתת ליהודים את ארץ ישראל, בגלל התנגדות הטורקים ששלטו בארץ באותה העת, ובגלל התנגדותו הכוללת של העולם המוסלמי. בשנת תרס”ג [1903] שר המושבות הבריטי, ג’וסף צמ’ברליין, הציע להרצל הצעה חדשה. במקום שמדינת היהודים תוקם בארץ ישראל, היא תוקם באוגנדה שבאפריקה. הרצל התנגד להצעה זו, אך לאחר הפרעות שהיו בקישינב, בהן נהגרו יהודים רבים, החליט הרצל שיש לשקול הצעה זו, ועל כן העלה אותה בקונגרס הציוני השישי. הצעה זו עוררה פולמוס רחב בקונגרס, ולבסוף נתקבלה בו בחיוב. לאחר ויכוחים רבים בין היהודים, ושליחת משלחת חקר לאוגנדה – תוכנית אוגנדה בוטלה.
לולא ההבנה שלנו במהותה של ארץ ישראל, ובכך שהיא המקום היחיד שמתאים לעם ישראל, אי אפשר בכלל להבין את ההגיון לדחות את תוכנית אוגנדה. הרי היהודים נרדפו בכל מקום ברחבי העולם, גופם וממונם היו כהפקר. אם יש מקום שאפשר לחיות בו בשלווה – מדוע לא להקים שם את מדינת היהודים? מוכרחים לומר, שהיהודים באותה תקופה חיו והרגישו את דברי המדרש עליו אנו מדברים – רק ארץ ישראל היא המקום המתאים לעם ישראל, שום ארץ אחרת אינה באה בחשבון, כי שום ארץ אחרת אינה במידה שלנו, זה פשוט לא יתאים. מדד הקב”ה כל הארצות ולא מצא ארץ לינתן לישראל אלא ארץ ישראל.
סיכום
ראינו שיש שני הסברים למשמעות של מדידת הארץ:
הסבר ראשון: התאמה, שארץ ישראל מתאימה לעם ישראל.
הסבר שני: התאמה לצורך, ארץ ישראל היא משהו “שחי” ביחד עם עם ישראל שעוזר לנו לגלות ולהוציא לפועל את הכוחות הטמונים בעם ישראל.
יהי רצון שנזכה להכיר בהתאמה שבינינו לבין ארץ ישראל כדי לממש את הפוטנציאל שלנו.